ג'י אי מדיקל סיסטמס ישראל בע"מ נ' סונין ואח'

פסק דין

לפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש שאירעו לרכב מס' רישוי 41-219-61 (להלן: "רכב התובעת") בגין תאונה מיום 1.3.2007 (להלן: "התאונה").

אין חולק בזמן אירוע התאונה היה רכב התובעת בבעלו התובעת. אין חולק עוד כי לרכב התובעת נגרם נזק בגין אירוע התאונה בסך של 7,972 ₪ הכולל נזק ישיר ושכר טרחת שמאי.

על פי הנטען בכתב התביעה ביום התאונה בסמוך לשעה 15:50 , בעת שנהגת רכב התובעת גב' פני ארנסון ישבה בתוך רכב התובעת בתחנת הדלק "מצה" בחיפה תוך כדי תדלוק רכבה ובטרם פתחה את דלת רכב התובעת הביטה במראה על מנת לבדוק שהדרך פנויה. לאחר מכן תוך כדי פתיחת דל רכב התובעת הגיע לפתע מאחור ובמהירות מופרזת רכב מס' רישוי 98-927-23 (להלן: "רכב הנתבע") אשר היה נהוג על ידי נתבע מס' 2 ופגע בדלת רכב התובעת.

בעת אירוע התאונה הייתה נתבעת מס' 1 בעל רכב הנתבע ונתבע מס'3 מבטחת השימוש בו בביטוח צד שלישי.

הנתבעים אינם מכחישים את עצם אירוע התאונה ואת האופן שבו התרחשה אך מכחישים כי הנתבע נהג במהירות מופרזת וטוענים כי פתיחת דלת רכב התובעת הייתה פתאומית כאשר רכב הנתבע היה במקביל לרכב התובעת.

ביום 30.5.2012 שמעתי את עדויות הצדדים כאשר מטעם התובעת העידה גב' פני ארנסון ומטעם הנתבעים העידו הנתבע וכן בת זוגו שהייתה עימו ברכב בזמן אירוע התאונה.

לאחר ששקלתי את טענו הצדדים והעדויות שהובאו לפני נחה דעתי כי דין התביעה להידחות.

התובע הביאה לצורך הוכח תביעתה עדות יחידה של עובדת התובעת (בא כח התובעת אף ביקש בסוף עדותה שלא לפסוק את שכרה מאחר והיא עדיין עובדת התובעת אך הדברים לא נרשמו עקב השמטה ואני מתקן את הפרוטוקול בהתאם). לכן מדובר בעדה אינטרסנטית אשר יש לבחון את עדותה בקפידה. בטרם יסתמך בי משפט על עדו יחידה לצורך קבל התביעה עליו להזהיר א עצמו כי מדובר בעדו יחידה ועליו לנמק מדוע הוא מסתפק בעדו זו. לאחר ששקלתי את עדות עדה זו לא אוכל לקבל את התביעה בהסתמך עליה בלבד ואין די בה כדי להרים א הנטל.

נהגת התובעת העידה לפני כי בטרם ירדה מרכבה הסתכלה במראה ולא היו רכבים. תוך כדי פתיחת דלתה מיד הגיע רכב הנתבע ופגע בדלת. אולם עדה זו לא ראתה בטרם כך את רכב הנתבע ואינה יכולה להעיד על מהירות נסיעתו. נהגת התובעת אף אמרה בעדותה כי אנשים בתחנה אמרו לה באיזה מהירות נסע הנתבע. המדובר בעדו מפי השמועה. התובעת לא טרחה להביא עדים אלו לעדות והדבר עומד לה לרועץ.

לכן התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי הנתבע הגח במהירות בלתי סבירה מאחור.. עצם העובדה כי הפגיעה הייתה ביחד עם פתיחת הדלת מפריכה את טענת נהגת התובעת כי פתחה את הדלת בזמן שהדרך היה פנויה והאשם לאירוע התאונה רובץ עליה במלואו.

יתרה מכך, אינני נותן אימון בנהגת התובעת. עדה זו העידה באופן מופרך כי רכב הנתבע גרם נזקים לדלת הנהג וכן בחלק הקדמי לאחר הדלת (עמ' 2 ש' 20 – 22). אולם עיון בחוות דעת השמאי ובתמונות נזק רכב התובעת מלמד כי למעט הדלת שהתעקמה בקצה שלה ואף נגרם נזק לפס הקישוט של הדלת עקב התעקמות זו אין נזקים נוספים בקדמת הרכב. בשל עדות זו אינני נותן אימון בגרסת נהגת התובעת.

מאידך עדי ההגנה עשו עלי רושם אמין. עדויותיהם היו עקביות והתיישבו אחת עם רעותה. הנתבע טען בוודאות ובאופן משכנע כי פתיחת הדלת על ידי נהגת התובעת הייתה פתאומית. כך אף העידה בת זוגו.

אופי הנזק ברכב הנתבע מלמד כי פתיחת הדלת הייתה בעת שהיה במקביל לרכב התובעת שכן קיימת מכת מעיכה בפגוש ימני קדמי מעל הגלגל. מכה כזו מלמדת כי הייתה פתיח דלת חזקה על ידי נהגת התובעת.

גם אם הייתה איזה שהיא רשלנות תורמת מצד הנתבע, דבר שלא הוכח, אין הדבר יכול לשמש עילת תביעה לתובעת.

לכן אני מורה על דחיית התביעה. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך של 1800 ₪.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י' סיון תשע"ב, 31 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: